בית המשפט העליון קבע ביולי 2017 פסק דין תקדימי לפיו ניתן לקשור בין משמורת משותפת לאחר גירושין לבין שוויון בתשלום מזונות ילדים (בתנאים מסוימים). הפסיקה עשתה הדים, ואפילו שרת המשפטים התייחסה אליה בכך שהיא מתכוונת לקדם חקיקה ברורה בנושא. כל זאת משום שהייתה זו חריגה מהדין והפסיקה שהיו קיימים במשך עשרות שנים.
ארבעה חודשים קודם לכן, במרץ 2017, משרדנו הוביל לפסיקה ברוח זו שהקדימה במידה מסוימת את פסק הדין בעליון. זאת, במסגרת תיק גירושין שהתנהל בין הורים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. מדובר בהישג משפטי משמעותי שכן ערכאות נמוכות בדיני משפחה אינן נוטות בנקל לקחת על עצמן פסקי דין תקדימיים בנושאים הקשורים לילדים. אולם משרדנו, הדוגל לא רק במקצועיות משפטית אלא גם ביצירתיות ובחתירה לחשיבה ייחודית, הבין שהמקרה שאליו נדרשנו מצדיק אומץ משפטי.
נסיבות המקרה
כאשר האב הגיע אלינו לראשונה, והתייעץ עם עורכי הדין מהמחלקה לדיני משפחה, הבנו שמוטלת עלינו משימה ייחודית. עשינו בירור מעמיק אודות הנתונים הכלכליים של בני הזוג, הצלבנו זאת עם מצב של משמורת משותפת פר-אקסלנס, והצלחנו להביא את בית המשפט לענייני משפחה לאשר הסכם גירושין לפיו כל צד יישא בעלויות הגידול של הילדים ללא מזונות. זאת כאמור, ארבעה חודשים לפני פסיקת בית המשפט העליון.
מדוע מדובר בפסק דין תקדימי?
דיני משפחה בישראל נקבעים לא אחת על ידי הלכות שמקורן במשפט העברי. אחת הדוגמאות הידועות והבולטות לכך היא מזונות ילדים. סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), העוסק בסוגיה זו, קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי שחל עליו. כלומר, לפי הדין הדתי שחל עליו, ובהקשר של מזונות ילדים יהודים, לפי המשפט העברי.
משמעות הדבר היא שעיקר חובת המזונות רובצת באופן מובהק לפתחו של האב (בפרט כאשר מדובר בילדים שהינם בני פחות מ-6). הוראת החוק הזו הייתה נכונה לימים עברו ולדורות הקודמים. לתקופות בהן אבות לא היו מעורבים בגידול הילדים, גם בנישואין וגם לאחר הגירושין. כמו כן, הטלת חובת המזונות בשיעור כה ניכר על האבות נבעה גם מפערי ההכנסה בין גברים לנשים.
אולם כפי שבית המשפט העליון הבין בפסיקתו, וכפי שגם בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הבין ארבעה חודשים קודם לכן, הזמנים משתנים ועמם גם החברה. כיום, אבות בישראל מעוניינים להיות חלק בלתי נפרד מחיי ילדיהם ופערי הכנסה המגדריים הצטמצמו (אם כי הם עדיין קיימים). למגמות האלה יש גם ביטוי בשטח בדבר השכיחות של המשמורת המשותפת. יותר ויותר הורים גרושים מקיימים משמורת משותפת על ילדיהם, השוהים במחיצתם כמעט שווה בשווה.
במקרה שלנו – התייחסות גם לשינוי פסיקה עתידיים
שימו לב, לאור העובדה שסוגיות הנוגעות למזונות צריכות לצפות את פני העתיד, הגדלנו לעשות והוספנו להסכם הגירושין בין הלקוח שלנו לגרושתו גם סעיף המונע הגשת תביעת מזונות עתידית בעקבות שינוי פסיקה. כלומר, גם אם תתקבל בעתיד פסיקה תקדימית המבטלת את השוויון האפשרי במזונות ילדים במשמורת משותפת, הסכם הגירושין שניסחנו קובע שהאישה לא תוכל להגיש בשל כך תביעה בעניין בעקבות "שינוי נסיבות".