עבירות פליליות רבות מבוססות על מדרג חומרה. אם ניקח למשל כתב אישום בגין מותו של אדם, חשוב לדעת כי עבירות המתה אינן מקשה אחת. מתחם העבירות מתחיל עם הרמה ה"נמוכה" של גרימת מוות ברשלנות, ממשיך עם הריגה, ומגיע כמובן עד לעבירה החמורה מכל – רצח בכוונה תחילה.
ישנה משמעות כבדת משקל לעבירה שמיוחסת לחשוד/לנאשם. הן מבחינת אסטרטגיית ההגנה הפלילית והן בכל הנוגע להשלכות שעלולות להתבטא בהרשעתו. לא אחת, כעורכי דין פליליים, אנו מבקשים לבחון האם ניתן "להמיר" את העבירה המיוחסת לנאשם/לחשוד בעבירות קלות יותר בהתחשב בנסיבות הקונקרטיות. הנה דוגמה למקרה מסוג זה שטופל על ידי משרדנו, שהחל עם חקירה בחשד לרצח והסתיים "רק" בהרשעה בנשיאת נשק שלא כדין ושיבוש מהלכי משפט.
עבודתנו עם הלקוח נעשתה במספר מישורים. ראשית, פעלנו להמיר את עבירת ההמתה מרצח להריגה בלבד. לאחר מכן, עלה בידינו להוכיח טענת "הגנה עצמית" המאפיינת פעמים רבות תיקי המתה. שימו לב, "הגנה עצמית" איננה טענת הגנה המתקבלת בנקל על ידי בתי המשפט. זאת, לאור הערך העליון המיוחס לקדושת החיים בתורת משפטנו. דהיינו, גם כאשר ברור שאדם הותקף ואף הותקף באכזריות, הריגת התוקף כאשר קיימות אופציות אחרות להימלט מהסיטואציה לא תוכל באופן אוטומטי להיחשב כהגנה עצמית. במקרה המדובר, לא רק ששכנעו את התביעה שיש באפשרותנו להוכיח הגנה עצמית, אלא שגיבשנו הסדר טיעון לפיו מרשנו לא יורשע בעבירת המתה כלל.
בסופו של היום, בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון שהושג עם התביעה והגדיל לעשות כאשר מתח ביקורת על המשטרה. ביקורת שנולדה מהאופן שבו הסברנו כיצד המשטרה התרשלה בהגנה על מרשנו, שביצע את המעשה בעת שהוא ובנו מותקפים קשות על ידי המנוח ושותפיו.
מתוך גזר הדין:
"בהתחלה הואשם הנאשם בעבירת הריגה, אולם במסגרת הסדר הטיעון נמחק סעיף ההריגה, וטוב עשתה התביעה שמחקה סעיף זה, נוכח הנסיבות הקשות שתוארו בכתב האישום ואשר גם נשמעו בפניי במהלך פרשת הראיות. אוסיף שאני מקבלת את טענות הסנגור על כך שנשמעו גם ראיות בכל הנוגע לאוזלת ידה של המשטרה לסייע לנאשם ולבני משפחתו בהגנה מפני שכניו ובני משפחתם" (ההדגשות לא במקור).