"רבי יהודה הנשיא אמר משום רבי יעקב שאמר משום רבי מאיר מצוה לקיים דברי המת, וחכמים אומרים יחלוקו" (מסכת גיטין יד, עמוד ב').
ממש כמו הכלל התלמודי העתיק ממסכת גיטין, כך בימינו אנו, העיקרון החשוב והמהותי ביותר בדיני הירושה בישראל הוא ש"מצווה לקיים את דבר המת". המשמעות היא שככל שקיימת צוואה שנערכה כדין, בית המשפט חייב ללכת לאורה. חוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע בסעיף 2 כי "הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה" (ההדגשה לא במקור).
"צוואה מבטאת את רצונו האישי של המוריש, והוא הקובע מה ייעשה בעיזבונו לאחר מותו. בית-המשפט מצווה לקיים את דבר המת ולהגשים את רצונו ואומד דעתו, ובלבד שלא נפל פגם ברצונו. הצורך לכבד את רצון המת הוא ביטוי לאוטונומיה של הרצון הפרטי, המעוגנת בכבודו של האדם והיא חלק מזכות קניינו החוקתית. (ע"א 7506/95).
מהי צוואה?
צוואה היא המעשה המשפטי האחרון בחייו של אדם. מדובר על מסמך משפטי לכל דבר ועניין שקובע כיצד יש לחלק את עיזבונו של המנוח בעת פטירתו. בית המשפט, בבואו לבחון צוואה, לא עוסק בעניינים כמו "מי מקבל מה ולמה". גם כאשר הצוואה היא לכאורה "לא הגיונית" וגורמת לאפליה חמורה בין בני המשפחה, אין זה מעניינו של בית המשפט. תיקים הנוגעים לצוואות בישראל עוסקים בשאלות כמו:
- האם הצוואה נערכה כדין?
- האם הצוואה מקיימת את כל הדרישות לגביה מבחינת החוק והפסיקה?
- האם המנוח ידע להבחין בטיבה של הצוואה בעת שערך אותה?
- האם אחד מהנהנים מהצוואה נטל חלק בעריכת המסמך?
- האם המנוח היה נתון תחת השפעה בלתי הוגנת?
- האם המנוח היה מודע להיקף עיזבונו בעת עריכת הצוואה?
- האם הצוואה ברורה וניתן להבין ממנה את אומר דעתו של המנוח?
- האם דבר הצוואה פורסם כנדרש והאם למתנגדים היה די זמן להביע עמדתם?
- ועוד.
סוגי צוואות בישראל
חוק הירושה מכיר רק בארבעה סוגים של צוואות תקפות. ההגדרות הללו מצויות בסעיף 8 לחוק הקובע ש"צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה". הא ותו לא. כל צוואה אשר נעשית בדרך אחרת היא איננה צוואה תקפה ובית המשפט לא יקבל אותה.
נכון, ניתן למצוא פסקי דין "גמישים" שבהם התקבלו גם צוואות שלכאורה אינן נופלות להגדרות המרכזיות הללו, אך אלו מקרים נדירים בלבד (שבהם הצוואה לא תקפה אך ברור מהו רצון המת). על פי רוב, בית המשפט נוקט במדיניות של "אפס סובלנות" כלפי צוואות "חריגות" ורק צוואות שנערכו בדרכים שנקבעו על ידי המחוקק הן תקפות ויקוימו כלשונן.
צוואה בכתב יד – צוואה אשר נערכה בכתב ידו של המצווה. צוואה זו חייבת להיות ערוכה כולה בכתב היד של המנוח ולשאת תאריך וחתימה.
צוואה בעדים – צוואה בכתב שנערכה בפני שני עדים אשר המנוח הצהיר בפניהם שזוהי צוואתו. גם צוואה בעדים חייבת לשאת תאריך וחתימה של כל המעורבים (המצווה והעדים).
צוואה בפני רשות – צוואה שנאמרה על ידי המנוח בפני רשות שיפוטית כגון שופט, רשם לענייני ירושה, רשם בית משפט, חבר בית דין דתי או נוטריון. הצוואה תירשם (כולל תאריך) על ידי הרשות לאחר שהוקראה למצווה והאחרון חותם עליה כשהוא מצהיר שזו צוואתו.
צוואה בעל פה – צוואה שנאמרה בעל פה על ידי אדם שרואה את עצמו מול פני המוות בנסיבות המצדיקות זאת. צוואה בעל פה חייבת להיאמר בפני שני עדים שמבינים את שפתו של המנוח. הצוואה מועלית עלי כתב בהקדם האפשרי, עם חתימת העדים ותאריך, ותבוטל לאחר חודש ימים אם האדם עודנו בחיים והוא כשיר לערוך צוואה חדשה.
ייצוג משפטי בתיקי צוואות
צוואות מהוות לא אחת סוגיה שבמחלוקת. בין השאר בטענות כגון אי עריכת צוואה כנדרש, עריכת צוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת, קיומן של מספר צוואות סותרות, טענות בדבר מצבו של המנוח בעת עריכת הצוואה, צוואות מסוג יורש לאחר יורש או יורש במקום יורש, טענות כנגד הדברים שנאמרו בצוואה (למשל, בצוואות בעל פה), אי הבנת המנוח את היקף עיזבונו, פרשנויות סותרות לגבי אומר דעתו של המנוח ועוד.
משרד עורכי דין עדי כרמלי מסייע ללקוחותיו הן בעריכת צוואה והן במסגרת מחלוקות משפטיות הנוגעות לצוואות. אנו מבינים היטב את הרגישות הרבה שמאפיינת תיקי משפחה בנושאי ירושה וצוואות. משרדנו מטה ללקוחותיו אוזן קשבת ומעניק מעטפת משפטית מקצועית, איכותית, אמינה ושקופה. כל זאת מתוך מטרה אחת ויחידה – לקיים את רצון המת.