ירושה

"סכסוכי ירושה מציתים את הדמיון מכיוון שהם מפגישים מוות, הון, משפחה ומשפט. אחד מספריו המפורסמים ביותר של צ'ארלס דיקנס, 'בית קדרות', מתאר מאבק משפטי על נכסיו של אדם בשם ג'ארנדייס, שהשאיר אחריו מספר צוואות. המאבק נמשך על פני יותר מדור אחד, וכילה את בריאותם הנפשית והפיזית של היורשים הפוטנציאלים שנאבקו על חלקם בעיזבון. בסופו של יום, איש לא ירש דבר, מכיוון שהעיזבון התכלה לאורך השנים בכיסוי עלויות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין" (ד"ר דפנה הקר, אוניברסיטת תל אביב, מתוך מאמרה: "מאפייניהם של סכסוכי ירושות בישראל – ממצאי מחקר אמפירי"). 

פטירתו של אדם קרוב היא אירוע לא פשוט היכול לטלטל את בני המשפחה והחברים. לצד האבל ותחושת האובדן, הקרובים למנוח צריכים לדאוג להיבטים המשפטיים הקשורים בירושתו. כלומר, כיצד יחולק עיזבונו בין בני המשפחה או יורשים אחרים המוגדרים בצוואתו ככל שנערכה. חוק הירושה, התשכ"ה-1965 הוא החוק הרלבנטי בישראל הנוגע בדיני ירושה. חוק זה פורש את מלוא ההיבטים הנוגעים לירושה, הן כאשר קיימת צוואה שנערכה כדין והן כאשר המנוח נפטר מבלי להורות בצוואה על האופן שבו הוא מעוניין שירושו יחולק.

פעמים רבות, לצערנו, מתגלעים סכסוכים של ממש בין היורשים השונים. מחלוקות אלה מתגלגלות תדיר לפתחן של הערכאות בישראל והופכות במקרים מסוימים למאבקים מורכבים וכואבים. ייצוג משפטי בהליכים הנוגעים לדיני ירושה חייב להיות גם מקצועי ומדויק, אך גם תוך הכרה ברגישות המיוחדת הזו. בין השאלות הנפוצות העולות במסגרת תיקי ירושה ניתן לציין למשל:

• האם המנוח ערך צוואה?
• האם הצוואה, ככל שנערכה, נעשתה כדין?
• במידה שאין צוואה תקפה, מיהם היורשים הזכאים לחלקם מעיזבון המנוח?
• מהו למעשה היקפו של עיזבון המנוח?
• האם יש מי שזכאי למזונות מן העיזבון?
• ועוד. 

ירושה על פי דין

סעיף 2 לחוק הירושה קובע כי "היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה". כלומר, בהעדר צוואה או כאשר הצוואה שהוגשה לקיום נמצאת כ"לא תקפה", חוק הירושה קובע את סדר חלוקת העיזבון לפי "ירושה על פי דין". סעיפים 10-17 מגדירים מהי ירושה על פי דין וכוללים בה את בן זוגו של המנוח בעת פטירתו, ילדיו של המנוח, נכדיו של המנוח, הורי המנוח, אחיו, אחייניו, סביו וסבותיו, דודיו ובני דודיו.

"חוק הירושה אינו דן בנישול או בהדרת יורשים, אך כוחו של המוריש לשלול מיורש על-פי דין את חלקו, כולו או מקצתו, נלמד מהוראות סעיפים 1 ו-2 לחוק, הקובעות: 1) במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. 2) היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה". הכלל הוא אפוא שעיזבונו של אדם עובר ליורשיו על-פי דין. אם השאיר המוריש צוואה, יחולק עיזבונו בין הזוכים על-פי צוואה, ובמקרה זה, זכות היורש על-פי דין נסוגה" (תמ"ש 33570-03-15).

ברור שלא כל בני המשפחה זכאים לחלק מהירושה. סעיף 11 לחוק קובע כי אם המנוח נפטר כאשר בן זוגו עדיין בחיים, האחרון זכאי לקבל מלבד העיזבון את המיטלטלין והמכונית המשותפת שהיו שייכים למשק הבית. בנוגע לעיזבון, בן הזוג מקבל את מחציתו ואילו הילדים את המחצית השנייה בחלקים שווים.
אם לבני הזוג לא היו ילדים, חוק הירושה ממשיך וקובע מנגנונים נוספים של חלוקה הכוללים את קרובי המנוח מקשרים שונים וזאת לפי סדרי קדימויות.

בקליפת אגוז ניתן לומר כי בראש ובראשונה היורשים של המנוח הם בן זוגו וילדיו. בהעדר ילדים משותפים, היורשים הבאים בתור הם ההורים של המנוח, אחיו ואחייניו. במידה שלמנוח אין ילדים, הורים, אחים או אחיינים, הבאים בתור לרשת את עיזבונו הם סביו, סבותיו, דודיו ובני דודיו. ככל שאין כל קרוב משפחה ממעגלי הקרבה הללו, המדינה היא זו שיורשת את המוריש.

ירושה לפי צוואה

הדרך השנייה לחלוקת רכושו של אדם היא לפי צוואה. ההלכה הפסוקה הדגישה לא אחת שכאשר קיימת צוואה תקפה יש לפעול לפיה ובהתאם ללשונה שכן "מצווה לקיים את דבר המת". צוואה גוברת על כל הסדר אחר שקבוע בחוק הירושה ובמידה שהיא נערכה כדין אזי בית המשפט לא יתערב בה כלל. זאת אפילו אם הצוואה מדירה לחלוטין קרובי משפחה מסוימים וקובעת את חלוקת העיזבון לקרובים אחרים ושאינם קרובים. חוק הירושה מגדיר ארבע דרכים בלבד לעריכת צוואה בישראל ואלה הן:

• צוואה בכתב יד.
• צוואה בעדים.
• צוואה בעל פה.
• צוואה בפני רשות.

לכל אחת מהדרכים הללו מאפיינים ייחודיים ותיקי ירושה רבים נוגעים להתנגדויות לקיום צוואה או בקשה לקיום צוואה. ישנם כללים דווקניים וצורניים המאפיינים כל סוג צוואה בנפרד (למשל, כמה עדים צריכים להיות לצוואה בעדים או מהו תוקפה של צוואה בעל פה), וישנם כללים החלים על כל הצוואות (כמו לדוגמה האם הצוואה לא נערכה מחמת השפעה בלתי הוגנת או שהמנוח ידע להבחין בטיבה בעת עריכתה).

ייצוג משפטי בדיני ירושה

המידע שהובא לעיל הוא רק קצה קצהו של הקרחון בסוגיות המשפטיות המורכבות הללו. תיקי ירושה הם כמעט תמיד תיקים מסובכים הדורשים שילוב של מקצועיות ורגישות. משרד עורכי דין עדי כרמלי מסייע רבות בתיקים מסוג זה ואנו מספקים מענה לכל ההיבטים המאפיינים אותם. זאת בהתאם לניתוח הנסיבות ומציאת הדרך הנכונה והאפקטיביות ביותר לסיום התיק בצורה מיטבית.