מזונות ילדים

החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 הוא זה אשר קובע את זכותם של ילדים למזונות מהוריהם. על פי סעיף 3(א) לחוק זה, החובה למזונות נובעת מהוראות הדין האישי אשר חל על החייב. כלומר, הדין הדתי ובבני זוג יהודים – המשפט העברי. הסעיף הנ"ל מרחיב וקובע שאם חובת המזונות לא חלה על אדם מכוח הוראות הדין האישי, המזונות ייפסקו בהתאם לחוק זה.

מזונות ילדים הם ללא ספק חלק חשוב בכל הליך גירושין. מבחינת ההורה המשלם את המזונות, מדובר פעמים רבות במעמסה כלכלית לא פשוטה המגיעה לכדי אלפי שקלים בחודש. מבחינת ההורה המקבל את המזונות, פעמים רבות הסכומים שנפסקים אינם מצליחים לכסות את כל הוצאותיהם של הילדים בפועל. מעבר לכך, החלטה לגבי מזונות ילדים היא החלטה הצופה את פני העתיד והחיים כידוע אינם בהכרח מתפתחים לפני התוכנית. לא בכדי הייצוג המשפטי בנושא הזה הוא בעל חשיבות עצומה גם עבור ההורים וגם עבור הילדים הקטינים שצרכיהם עומדים על הפרק.

כיצד נקבעים מזונות ילדים בישראל?

סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה קובע כאמור שחובת המזונות מבוססת על הוראות הדין האישי. בכל הנוגע לבני זוג יהודים, מדובר במשפט העברי המטיל את חובת המזונות על האב כתלות בגיל הילדים:

• מזונות ילדים עד גיל 6 – ילדים המוגדרים "קטני קטינים" זכאים לקבל את מזונותיהם מהאב באופן אבסולוטי. כלומר, בגילאים אלה אין לכאורה התחשבות במקורות הפרנסה של האם ובכושר השתכרותה.
• מזונות ילדים בגילאי 6-15 – ילדים מעל גיל 6 ומתחת לגיל 15 זכאים למזונות עבור צרכיהם הבסיסיים מאביהם באופן אבסולוטי. זאת מכוח תקנת הרבנות הראשית משנת תש"ד. בגילאים אלה, המזונות שאינם הכרחיים (מזונות מדין צדקה) מתחלקים בין האב לאם ובהתאם לכושר השתכרותם ומקורות פרנסתם.
• מזונות ילדים בגילאי 15-18 – על פי המשפט העברי, מזונות ילדים מגיל 15 הם מזונות מדין צדקה "בלבד". כלומר, החובה למזונות היא כעת משותפת לשני ההורים לפי יכולותיהם הכלכליות.
• מזונות ילדים מעל גיל 18 – החוק בישראל קובע שגם ילדים בגירים זכאים בסיטואציות מסוימות למזונות מהוריהם. דוגמה בולטת לכך היא הארכת תקופת המזונות עד גיל 21 בשל השירות הלאומי או השירות בצה"ל (הנהוגים בחברה היהודית ובקרב עדות נוספות). לא אחת, נקבעים לתקופה זו מזונות מופחתים בשיעור של 33%. כמו כן, ישנם גם בגירים מסוימים הממשיכים ליהנות מזכאות למזונות מסיבות שונות כמו נסיבות רפואיות וכדומה.

מזונות ילדים יכולים להיקבע בהסכם שנערך בין ההורים או במהלך תביעה המוגשת לבית המשפט. כאשר המזונות נקבעים בהסכם, יש להביא את ההסכם לאישור בית המשפט, וזאת בכדי לוודא כי הוא איננו פוגע בזכויות הילדים ולא נעשו וויתורים על חשבון הקטינים במסגרת הסכסוך הכולל של ההורים. שנאמר: "הסכם בדבר מזונות של קטין וויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין, כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט" – סעיף 12(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. 

מה ההבדל בין צרכים בסיסיים לבין מזונות מדין צדקה?

כפי שניתן לראות, מזונות ילדים מתחלקים לשני סוגים מרכזיים. מזונות הכרחיים ומזונות מדין צדקה. תחת המושג מזונות הכרחיים נכנסות הוצאות עבור צרכים בסיסיים של הילד כגון ביגוד, כלכלה, הנעלה, דיור, בריאות, הוצאות חינוך בסיסיות וכדומה. מזונות המיועדים לצרכים שאינם בסיסיים כוללים בין היתר חוגים, חופשות, הוצאות חינוך מעבר למינימום הנדרש, בילויים ועוד. בעוד שמזונות הכרחיים הם זכותם של כל ילדי ישראל (עשיר כעני), מזונות שאינם הכרחיים תלויים ברמת האמידות והיכולת של ההורים. 

אך כמה זה יוצא בפועל?

תביעת מזונות ילדים היא תביעה כספית אשר דורשת הוכחה ככל תביעה אחרת. על פי רוב, בתי המשפט פוסקים מזונות ילדים בשיעור של 1,200-1,300 ₪ לקטין, לא כולל הוצאות חינוך ומדור. זאת כל אימת שלא הובאו ראיות אחרות וכאשר צרכי הקטין אינם דורשים ראיות מפורטות שהן מעבר ל"ידיעה הכללית השיפוטית". בכל הנוגע למדור, הפסיקה קובעת בדרך כלל שהאב חייב בתשלום גם עבור קורת הגג של הילדים. בדרך כלל לפי מפתח של 33% בגין ילד אחד, 40% עבור שני ילדים, 50%-60% עבור שלושה ילדים וכן הלאה.

חשוב לציין כבר עתה שמדובר בנתונים כלליים אשר אינם בהכרח מחייבים את בתי המשפט או בתי הדין בכל מקרה ומקרה. פסקי דין הנוגעים למזונות (וכנגזרת מכך גם הסכמי גירושין הכוללים קביעות לגבי מזונות ילדים) נקבעים בסופו של היום בהתאם לצרכים והיכולות הכלכליות.

ייצוג משפטי בנושא מזונות ילדים

במשרד עורכי דין עדי כרמלי אנו מעמידים לרשותכם מחלקה משפטית לדיני משפחה הבקיאה היטב בכל סוגיית המזונות בישראל על היבטיה השונים. הייצוג המשפטי שלנו בנושאים אלה מכיר בחשיבות הגבוהה של המזונות ובהשלכות הכלכליות והאישיות שיכולות להיות לפסיקת המזונות לכאן או לכאן. אנו מסייעים הן במסגרת קביעת מזונות בהסכם גירושין והן במהלך התדיינויות בערכאות ובבתי משפט. כמו כן, משרדנו מסייע גם בנושאים נוספים הנוגעים למזונות ילדים כמו הפחתת מזונות, הגדלת מזונות, אי תשלום מזונות ילדים, שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחת תיקי מזונות, קביעת מזונות ילדים זמניים, קביעת מזונות לילדים מעל גיל 18 ועוד.