עבירות צווארון לבן

הונאות חשבונאיות – עבירות שמבוצעות על ידי גורמים בהנהלת הארגון מול גורמים חיצוניים כמו משקיעים, רשויות או רגולטורים. עבירות אלה נעשות לרוב מתוך מטרה להביא לשמירת מעמדו של הארגון והעצמתו. בין השאר הן מבוצעות על ידי הצגת מצגים כוזבים ומעוותים (כמו הרצת מניות או "שיפוץ" דוחות כספיים).

מעילות עובדים – עבירות צווארון לבן אשר מבוצעות על ידי עובדים בארגון ומיועדות לפגוע בצדדים שלישיים מתוך מטרה להעשיר את העובד ואת כיסו הפרטי (ראו לדוגמה את המקרה המפורסם של אתי אלון והבנק למסחר). עבירות אלה יכולות להתבצע גם תוך שיתוף פעולה ביחד עם גורמים חיצוניים.

שחיתות – עבירות צווארון לבן אשר נעשות לרוב כאשר מקבל החלטות או בעל תפקיד עושה שימוש לרעה בתפקידו ובכוחו לשם השגת רווח אישי או טובות הנאה. מדובר בעבירות המאפיינות בעיקר את המגזר הציבורי, ולעתים קרובות תוך מעורבות ברורה של גורמים מהשוק הפרטי (ראו אהוד אולמרט).

הכינוי "צווארון לבן" ניתן לסוג זה של עבירות משום שהמעורבים בהן הם בדרך כלל עובדים בענפי הכלכלה, המיסוי, החשבונאות, המשפט, המגזר הציבורי, הבנקאות וכו'. כלומר, אינם אנשי "צווארון כחול" ובמקרים רבים בכירים. כדאי להזכיר בהקשר זה שלשון החוק אינה משתמשת בביטוי "צווארון לבן" ובכל הנוגע לחוק היבש זו עבירה פלילית לכל דבר. כלומר, המונח "צווארון לבן" הוא לא סוגיה משפטית אלא עניין השייך יותר לתפיסות חברתיות שמייחסות עבירות מסוג זה לבעלי מקצועות חופשיים ולמעמד הביניים והמעמד הגבוה.

עבירות צווארון לבן, מעצם טבען, מבוצעות לא אחת על ידי אנשים נורמטיביים לחלוטין. אנשים "מן היישוב" שחטאו בביצוע עבודתם ואינם בהכרח בעלי "פרופיל פלילי" ברור. דבר המקשה מצד אחד על איתורם אך גם מקשה עליהם את ההתנהלות מול רשויות החוק לאחר שנפתחו בעניינם חקירות והליכים פליליים שונים. ראו את דברי בית המשפט העליון:

"רבות מעבירות הצווארון הלבן מתבצעות במרבית המקרים על-ידי בני אדם המנהלים בשאר תחומי חייהם אורח חיים נורמטיבי, ולחלקם אף מעמד ציבורי או חברתי. המניע המרכזי המביאם לביצוע העבירות הוא המניע הכלכלי" (ע"פ 7068/06, ההדגשות לא במקור).

יחס בית המשפט והרשויות לעבירות

לכל אורך המניפה של עבירות צווארון לבן – כמו מתן או קבלת שוחד, מרמה, עבירות על ידי בעל תפקיד בתאגיד או עבירות הפרת אמונים – רשויות האכיפה מפנות כיום משאבים רבים לחקירת עבירות צווארון לבן. המשטרה וגופי החקירות פועלים ללא ליאות להעמיד לדין חשודים בעבירות אלה והם אינם עוצרים גם בגורמים הנמצאים ב"ראש הפירמידה". כמו כן, עבירות צווארון לבן יכולות כמובן להיות מבוצעות על ידי "עובדים פשוטים" ובעלי עסקים קטנים והכל בהתאם לנסיבות. 

במקביל לחקירה, למעצר ולהעמדה לדין הפלילי, לרוב מתקיים בתיקים אלו מאבק כלכלי בלתי מתפשר בין הרשויות לחשוד או הנאשם. זאת כחלק מהמכבש האגרסיבי של הקפאת נכסים ובקשות חילוט גורפות שהרשויות נוקטות בהם. הכיוון המתואר בא לידי ביטוי גם בניסיונות הולכים וגוברים של התביעה לדרוש ענישה מחמירה בגין ההרשעות, תוך התייחסות לערמומיות, לתחכום ולשיטתיות שאופיינית להן, ולפגיעה בטוהר התפקיד ובאמון הציבור. 

ייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן

למשרד עורכי דין עדי כרמלי ניסיון רב בייצוג נאשמים וחשודים בעבירות צווארון לבן. התנהלות משפטית מושכלת ויסודית, תוך התעקשות נחושה על מיצוי זכויות החשוד או הנאשם, יכולה להיות מועילה מאוד כנגד ההליכים שננקטים על ידי הרשויות.

ראשית כל, חשוב להתנהל באופן יסודי בפני גורמי החקירה ולקבל ייעוץ משפטי הולם מטעם עורך דין פלילי. כזה אשר מכיר היטב גם את הדין הפלילי וגם את התחום הרלבנטי (שוק ההון, מיסוי, ביטוח, בנקאות וכו'). עורך הדין הפלילי מסייע גם לחשוד/לנאשם בזירה הציבורית. עניין מהותי בימים בהם ערוצי המדיה שולטים בסדר היום הציבורי, ואשר בשם "זכות הציבור לדעת" נעשים מאמצים לחשוף פרשיות שעלולות לפגוע בזכותו של החשוד/הנאשם להגנה על שמו הטוב. לא אחת, אחד הצעדים הראשונים שהכרחי לנקוט בהם הוא קבלה של צו איסור פרסום על כל הפרטים הנוגעים לפרשה, כולל פרטי החשוד עצמו.