עבירות המתה

עבירות המתה מתחלקות בחוק העונשין, התשל"ז-1977 לכמה דרגות שהמרכזיות שבהן הן גרימת מוות ברשלנות, הריגה ורצח. בהתאם, העונש הקבוע בחוק לגבי כל אחת מהקטגוריות עולה בהדרגה מ-3 שנות מאסר בגין גרימת מוות ברשלנות, דרך 20 שנים בגין הריגה ועד למאסר עולם בעקבות הרשעה ברצח.

בתוך ה"מדרגים" ישנן גם "עבירות נוספות". כך למשל עבירת הרצח יכולה להיות גם בגין המתה בכוונה תחילה וגם בשל המתה תוך ביצוע עבירה אחרת או תוך הכנות לביצועה. עבירות המתה כוללות גם עבירות כמו המתת תינוק ואפילו שידול או סיוע להתאבדות. במכלול זה יש להזכיר אף עבירות מקבילות הקשורות לתחום כדוגמת ניסיון לרצח.

פעמים רבות, כאשר מוגש כנגד אדם כתב אישום בגין עבירת המתה, תפקידו של עורך הדין הפלילי יהיה לנסות ולהמיר את העבירה למדרג נמוך יותר. לדוגמה, המרת אישום ברצח לאישום בהריגה או אישום בהריגה לגרימת מוות ברשלנות. זאת עוד מעבר למקרים בהם הנאשם טוען לחפותו והמאבק המשפטי בהתאם.

מה ההבדל בין גרימת מוות ברשלנות, הריגה ורצח?

הבנת תיק שנוגע לעבירת המתה צריכה להתחיל עם ההבדלים המרכזיים בין גרימת מוות ברשלנות, הריגה ורצח. מבלי להיכנס לכל הפרטים והניואנסים המשפטיים, הנה בקליפת אגוז ההגדרות העיקריות של עבירות אלה:

גרימת מוות ברשלנות – עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין המיוחסת לאדם שגרם למותו של אחר בגין רשלנותו. בניגוד לעבירות ההריגה והרצח, גרימת מוות ברשלנות היא עבירה שאין מאחוריה יסוד של מודעות. קרי, הנאשם גרם למותו של המנוח מבלי להתכוון ומבלי להיות מודע לכך שמעשיו עלולים לגרום למותו. דוגמה שכיחה לכך היא גרימת מוות ברשלנות במסגרת תאונת דרכים או כאשר מעסיק מואשם בגרימת מותו של עובד בגלל תנאי עבודה מסוכנים והעדר פיקוח..

הריגה – עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין המיוחסת לאדם שגרם למותו של אחר תוך שהוא מודע לכך שמעשיו היו עלולים לגרום לתוצאה שאירעה. שלא כמו עבירת הרצח, בעבירת הריגה אין צורך להוכיח "כוונה תחילה". דהיינו, אין צורך (או יכולת מצד התביעה) להוכיח שהנאשם התכונן לקראת המעשה וגמל בליבו להרוג את המנוח (ראו, למשל, פרשת אלאור אזריה).

רצח – עבירה לפי סעיף 300 לחוק העונשין המיוחסת לאדם שהרג אדם אחר מתוך כוונה תחילה. זוהי העבירה החמורה ביותר מבין עבירות ההמתה בחוק הישראלי וקבוע לצדה עונש חובה של מאסר עולם בפועל. ישנם מקרים בהם ניתן לגזור על נאשם עונש מופחת גם לאחר הרשעה ברצח. למשל, מצבים בהם הנאשם לוקה בנפשו, הנאשם לא היה מסוגל להבין את מעשיו בעת ביצועם, הנאשם תקף אדם שהתעלל בו במשך תקופה ארוכה, הנאשם תקף אדם שקנטר אותו באופן חריג בסמוך למועד ביצוע העבירה ועוד. גם כתב אישום בגין רצח שמסתיים בהרשעה איננו בהכרח מוביל לגזר דין של מאסר עולם. המושג "כוונה תחילה" מורכב לפי החוק משלושה רכיבים – החלטה של הנאשם להמית את המנוח, ביצוע הכנה לשם ההמתה והעדר קנטור.

ייצוג משפטי בעבירות המתה

ייצוג עורך דין פלילי בעבירות המתה הוא חשוב מאין כמוהו כבר מהשלבים הראשונים והמוקדמים ביותר של ההליך הפלילי. עורך הדין שמייצג את הנאשם יכול לפעול בדרכים שונות בתיקים מסוג זה.

ראשית, באפשרותו להציג טענות לגבי נסיבות ביצוע העבירה ואף לטעון לחפות מוחלטת של הנאשם. שנית, במידה שהנאשם אכן גרם למותו של המנוח, עורך הדין יכול לנסות להמיר את העבירה המיוחסת לו לעבירה חמורה פחות (רצח להריגה, הריגה לגרימת מוות ברשלנות וכן הלאה). במידת האפשר אף למנוע את הרשעתו מעילות שונות כמו הגנה עצמית, קנטור, אי שפיות וכדומה. לפעמים עורך הדין יכול לטעון שהמעשים של מרשו לא היו אלה שגרמו למוות. טענות הגנה אלה, אשר הינן כמובן רק מעט המחזיק את המרובה ואשר מאפיינות תיקים שונים ונסיבות שונות, נקבעות לאחר אפיון מקצועי ומדויק של הדברים.

למשרד עורכי דין עדי כרמלי ניסיון עשיר בייצוג בתיקים מורכבים העוסקים בעבירות המתה. משרדנו מייצג נאמנה הן נאשמים אשר מתמודדים עם כתבי אישום בגין גרימת מוות ברשלנות והן נאשמים הנאלצים לעמוד בפני אישומים קשים של הריגה ורצח.